חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ת"א 44303-09-12

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
44303-09-12
8.11.2012
בפני :
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
:
יצחק גולדשטיין
 :
דרור וינשטיין
החלטה

בפני בקשה לביטול ההחלטה שניתנה ביום 24/09/12, במסגרתה התקבלה התנגדות שהגיש הנתבע וניתנה לו רשות להתגונן.

לטענת התובעים, ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד ומבלי שהם זומנו לדיון בהתנגדות ומבלי שניתנה להם הזכות להגיש תגובה ועל כן, דין ההחלטה להתבטל. לגישתם, נימוקי ההתנגדות הינם "שקר וכזב", כאשר לדידם, עסקינן במקרה מרמה חמור לו נפלו הם קורבן. בכל הנוגע למועד הגשת ההתנגדות, לטענתם, בניגוד למפורט בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, ההתנגדות לא הוגשה במועד, אלא כארבע שנים לאחר שנמסרה לנתבע הבקשה לביצוע השטר.

ראשית יובהר, כי לנוכח תיקון תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, מבלי שנדרש הוא לקיים דיון במעמד הצדדים. במסגרת ערעור שהוגש על החלטת רשם בטענה דומה, פסקה כב' השופטת בר-אשר צבן, כי " טוב ויפה עשה הרשם במתן החלטתו מבלי לבזבז את זמנם של כולם - המשיבה, המערער ובית המשפט - בניהול דיון שבו הייתה המשיבה נחקרת על תצהירה... כל אימת שעל פני הדברים נראה כי מדובר בתביעה שמקומה אינו בהליך של סדר דין מהיר (צ.ל. מקוצר) , ראוי גם ראוי שהרשמים יקבלו את בקשת הרשות להתגונן שמוגשת כלפי אותה תביעה מבלי לקיים דיון ומבלי להשחית זמן ומשאבים שלא לצורך" (ער (י-ם) 12- 04- 19656 שמואל אפוטה נ' כרמלה כהן).

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה.

גם לגופן, דין טענות התובעים להדחות, באשר בנסיבות העניין היה מקום ליתן לנתבע רשות להתגונן.

כנטען ע"י המבקש (הנתבע) בתצהירו, עסקינן בשיק שנמסר לבטחון, כאשר התנאי לפרעון השטר לא התקיים. בכגון דא אציין, כי " המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על-תנאי" ו"זכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפרעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה" (ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פ"ד לח(4) 281, 285. ר' גם י' יערי וד' תמיר, "דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט", מהדורה שלישית, בעמ' 300). טענה, כי התנאי המאפשר פרעון השטר לא התקיים, היא טענה שיש בה כדי ליתן רשות להתגונן לעושה השטר, ואף אין להתנות את זכותו להתגונן בערובה (ע"א 659/84 עכביש שווק (1976) בע"מ נ' תריסול בע"מ, פ"ד לט(2) 430, 434).

אליבא דתובעים, נפלו הם קורבן למעשה מרמה אשר נסיבותיו פורטו בתצהיר שהוגש מטעמם. לטענתם, נפלו הם קורבן למעשה מרמה ובנסיבות העניין, המשיב "מנוע מלהתנגד לביצוע השיק". בכגון דא יובהר, כי בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן, על בית המשפט להניח כי טענות המבקש הינן טענות אמת. יתרה מכך, בשלב זה של הדיון לא יכולים התובעים " להביא ראיות כדי להוכיח את אשר מוטל על התובע להוכיח" ((ע"א 366/65  תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' חברת מ' אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229, 232), ואף אין לגרסתם משקל:

" הזכרתי את גירסת המשיבה לשם הבהרת הטיעון, אך גירסה זו, כשלעצמה, אן לה כל משקל בהליך זה של התנגדות לביצוע השטר, שדינו כבקשה לרשות להתגונן. בהליך זה הקובעת היא גירסת המערערים, המתנגדים לביצוע. כפי שאמרנו ב ע"א 544/81, 604, בעמ' 524:

"בית המשפט, הדן בבקשת רשות להתגונן, תפקידו לברר, אם בטענת הנתבע, בהנחה שתוכח מהבחינה העובדתית, יש משום עילת הגנה, אך משטענתו עברה מבחן זה, אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול-דעת למנוע ממנו להתגונן בעילה זו" (פרשת עכביש שווק, בעמ' 433).

בפרשת עכביש שיווק הוסיף כב' בית המשפט העליון וקבע, כי על בית המשפט קמא היה ליתן למבקשים רשות להתגונן ללא תנאים.

כידוע, "די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ), ומכאן, שהיה מקום ליתן לנתבע רשות להתגונן.

הטענות העובדתיות הרבות המפורטות בתצהירי הצדדים, מעלות סוגיות עובדתיות המצריכות בירור ראייתי של ממש. לכאורה, המדובר בתביעה שעובדותיה סבוכות ומורכבות המחייבות בירור והוכחה ואין מקום למנוע מהנתבע את יומו בפני בית המשפט להוכחת טענותיו.

בכל הנוגע למועד הגשת ההתנגדות טענו התובעים, כי ההתנגדות הוגשה כארבע שנים "אחרי שנמסרה לו (לנתבע, מ.א) הבקשה לביצוע שטר". בנוסף לאמור, לטענת התובעים, המצאה חוזרת בוצעה ביום 05/07/12 "בעקבות דרישה שלא כדין, עם כל הכבוד, של יו"ר ההוצל"פ". הטענה ל"דרישה שלא כדין" לא פורטה כלל, אלא נטענה כטענה בעלמא וללא כל תימוכין. עיון בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אשר צורפה להתנגדות העלה, כי ההתנגדות הוגשה לכאורה במועד (ר' החלטה מיום 10/09/12 בנומרטור 082768859ט). בהינתן ואינני יושבת כערכאת ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל, אינני נדרשת לטענות המבקש כנגד "דרישה שלא כדין" של רשם ההוצאה לפועל.

למעלה מהצורך אוסיף, כי במתן רשות להתגונן לא נפגעה מהותית זכותם של התובעים, אשר יוכלו להוכיח בפני בית המשפט את תביעתם.

מסקנת הדברים הינה, כי דין הבקשה לביטול ההחלטה להדחות.

מאחר שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ג, 08 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>